הנה ציטוטים נבחרים מתוך ויכוחים היסטוריים בהם חכמי ישראל אולצו להתעמת עם נציגי הנצרות בפני מלכים ואפיפיורים, וכן ציטוטים מתוך ספריהם של חכמי ישראל אודות האבסורדים והזיופים המצויים בדת הנוצרית:

1. המלאכים לא יודעים על "השילוש הקדוש"?!

בוויכוח הרמב"ן עם הכומר הדומיניקני המומר פאולוס [פול] בשנת 1263 בברצלונה שבספרד, במעמד מלך ספרד יאקוב הראשון, ניסה הכומר פול להסביר את האמונה בייחוד האלוהות ובשילוש בו זמנית על ידי טענתו כי זהו עניין עמוק במיוחד עד שאפילו המלאכים לא יודעים אודותיו. טענתו זו עוררה צחוק בקרב הנוכחים עד לעזיבתו של המלך את מקומו, והנה לשון הרמב"ן:

"אז עמד הכומר פול ואמר כי הוא מאמין בייחוד גמור ועם כל זה יש בו שלוש, והוא דבר עמוק מאד שאין המלאכים ושרי מעלה מכירין ויודעין אותו. עניתי 'הלא דבר ברור הוא שאין אדם מאמין בדבר שאינו ידוע לו. ואם כן, האם אין המלאכים מאמינים באותו השילוש?'. וצחקו כולם. ויעמוד המלך מן התיבה ועמדו כולם והלכו להם"

2. נציגי הברית החדשה דורשים: "הרמב"ן, הפסק בהפרכת דתנו!"

מעמד ויכוח הרמב"ן עם הכומר הדומיניקני המומר פאולוס [פול] בשנת 1263 בברצלונה שבספרד, במעמד מלך ספרד יאקוב הראשון, ארך מספר ימים, כשביום הרביעי ביקש הרמב"ן מהמלך להפסיק את הוויכוח לנוכח האיומים והבקשות של נציגי הנצרות לחדול מהפרכת אמונתם, והנה לשונו:

"ביום הרביעי לוויכוח, ערכו מערכות בהיכל המלך. וישב המלך על מושבו כפעם בפעם, והיו שם ההגמונים, והשרים הגדולים: גואן די שירבטיאן ופיירא די גינובה, גלאס די פדויליון ופיירא די ברגא, ופרשים רבים. וממגרשי העיר באו ההמון ומדלת העם הרבה מאד.

אז קמתי על רגלי ואמרתי למלך 'אין רצוני להתווכח עוד'. אמר לי המלך 'ולמה?', עניתי 'הנה רוב הקהל בכאן וכולם מנעוני וחילו את פני שלא אתווכח עוד. והנזירים שמטילים אימה וכמרים גדולים ונכבדים מהם שלחו אלי לאמר שלא אעשה כן עוד, ופרשים רבים מבני ביתך אמרו לי שאני עושה רעה גדולה לדבר בפניהם נגד אמונתם, וגם הכומר פיירא די גינובה חכם גדול מן הצעירים אמר לי שלא טוב הדבר. וממגרשי העיר אמרו המון העם הנוצרי לכמה יהודים שלא אעשה זה יותר. אמנם בראות כולם את רצון המלך להמשיך את הוויכוח גמגמו כולם ואמרו שאעשה כן'"

3. ישו "שכח" את תפקידו בעולם

הרד"ק (הרב דוד קמחי) טען בפני כומר נוצרי שלטענת הנוצרים ישו התפלל בזמן שהרגו אותו "הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה", ומשמע שהוא היה רוצה להינצל ממותו. ואם כן, לא ניתן לומר שישו האמין ששליחות חייו היא לקבל ייסורים ולמות כדי לכפר על חטאי העם.
בנוסף, אם הוא ביקש ורצה את הצלתו, כיצד ייתכן שהוא לא ניצל?! הייתכן שיהיה אליל שלא מסוגל להציל אפילו את עצמו?! והנה טענות נוספות של הרד"ק בעניין זה:

"אני מבקש ממך להודיעני, כאשר ביקש ישו בזמן שהרגוהו "הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה" כטענתכם, האם היה רוצה להיוושע  ולהינצל או לא? אם תאמר שהיה רוצה, נמצא ששכח שירד לעולם כדי לקבל יסוריים, או שהתחרט. ואם תאמר שלא היה רוצה להיוושע, שוטה הוא, ככל מי שמתפלל על דבר שאינו רוצה בו?!
ועוד אני שואל אותך, האם הוא התפלל על הצלת הבשר או על האלוהות? אם תאמר על הבשר – הנה לא הועילה תפלתו, ואם על האלוהות – אין האלוהות צריכה הצלה.
ועוד אשאל אותך, כאשר היה צועק להיוושע, האם היה יכול להושיע את עצמו או לא? אם תאמר היה יכול – הרי הוא בחזקת שוטה, כי מי שיכול להושיע את עצמו אינו צועק שיהיה נושע על ידי אחר. ואם לא היה יכול להושיע את עצמו והיה צועק – הרי אתם אומרים כי האלוהים נתערב בבשר! ועוד אני שואל אותך, אם הייתה לו נשמה כנשמת שאר בני אדם, הרי הוא ככל האדם, ואין הפרש בינו לשאר בני אדם לאחר שמת. ואם תאמר שנשמתו הייתה האלוהות, אם כן לדבריך האלוהות היה מבקש עזרה, ואין ראוי לומר כן. כי האלוהות עוזר לאחרים ואין האחרים עוזרים לו, חלילה".

4. מרים מצהירה: לא התעברתי מרוח הקודש

באותו ויכוח של הרד"ק (הרב דוד קמחי) בפני כומר נוצרי טען הרד"ק כי לא ניתן להוכיח שלידתו של ישו הייתה ניסית, וניתן בקלות מאוד להפריך זאת. אם אכן לידתו של המשיח הייתה אמורה להיות על-טבעית היה מן הראוי שאמו תתעבר בגיל מוקדם טרם שלב הפוריות, בכדי להוכיח את הנס שבדבר, אבל מרים התעברה בגיל הראוי להריון.
כמו כן, כשהיא ילדה היא הביאה לכהן שני קורבנות – אחד לעולה ואחד לחטאת כפי שיולדות מביאות. אבל אם היא ילדה בדרך נס, כפי שטוענים הנוצרים, ללא דם שבו נטמאת היולדת וללא צירים, ונשארה בתולה, אז מדוע היא הביאה בכלל קורבן חטאת?!

"אם לידתו היתה בדרך ניסית, היה ראוי שתתעבר אמו כשהיתה בת שמונה שנים או עשר שנים, מה שאין  דרך שאר הנשים להתעבר, ואז היו אומרים כל העולם זה פלא גדול לא נעשה כמוהו מעולם. אבל זה של מרים ובנה הוא טבע גמור. ראשית, שנמצאת הרה כשהיתה בגיל הראוי להריון. ועוד שהרי היה לה בעל כמו שמזכיר מתיא בספרו, שיחוס ישו לדוד הוא מצד יוסף בעל מרים. אם כן לאחר שהיה לה בעל יש לחוש שמא ממנו התעברה, או אפשר שמאדם אחר התעברה.

"ועוד, בזמן שהורדוס רשם את כל הנשים ההרות בבית לחם שאל את מרים ממי את הרה? והיא השיבה 'מיוסף אני הרה'.

"ועוד שכאשר ילדה הביאה לכהן שתי תורים אחד לעולה ואחד לחטאת כמו שאר יולדות, ואם ילדה בלי דם ובלי צירים ונותרה בתולה כטענתם, מדוע הביאה תור אחד לחטאת, והרי לא נטמאה??".