בתורה נאמר (דברים ד, ל"ט): "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים". אמונה הוא דבר שיש צורך לדעת אותו ולא רק להרגיש בלב. האמונה היהודית היא האמונה החזקה ביותר שיש, כי היא מורכבת גם מהבנה שכלית של הוכחות מהמדע וההיסטוריה ("וידעת"), וגם מניסיון חווייתי של תפילה וקשר אישי עם בורא עולם בחיים ("והשבות אל לבבך").
נשאלת השאלה, הרי כל אחד יכול לכתוב בספר מה שהוא רוצה, ואף שלמה המלך לימדנו (משלי י"ד, ט"ו): "פתי יאמין לכל דבר", לכן איננו מאמינים לכל נביאי השקר והכתות בעולם. חז"ל, כידוע, היו ביקורתיים עד מאוד ודקדקו בכל אות בתורה. כל מי שזכה ללמוד גמרא יודע זאת. תלמידי חכמים נוהגים לחקור ולבסס את כל ידיעותיהם ולא מתפשרים על האמת. אם כן, כיצד אפשר "להאמין" בתורה?
ודאי שמעתם את ההלצה המפורסמת על היהודי שעונה על כל שאלה בשאלה, אז נשאל מספר שאלות בחזרה:
אם באמת כל אדם מסוגל לכתוב בספר שמיליונים היו עדים למאורע גדול, נשאלת השאלה, מדוע דתות אחרות לא עשו זאת? ושאלה זו קשה כפליים לאור העובדה המוזרה שמיליארדי נוצרים (שלא הוכיחו אהבה ליהודים לאורך הדורות), ומיליארדי מוסלמים (שגם כן רחוקים מאהבת היהודים כידוע), החליטו לבסס את שתי הדתות הגדולות בעולם על תורת היהודים… האם הם כל כך "אוהבים" אותנו?
הבה נחשוב ביחד, אם באמת היה אפשר להמציא התגלות אלוהית לעם שלם, מדוע לא סיפרו הנוצרים על התגלות אלוהית לעם שלם על ידי ישו? מדוע מוחמד "נאלץ" לספר שמלאך נגלה אליו במערה חשוכה, כשאף אחד אחר לא ראה אותו? ומדוע בודהה סיפר על "הארה רוחנית" שהוא הרגיש מתחת לעץ בודד ולא סיפר במקום זאת על חוויה רוחנית שהראה למיליונים?
כיצד יתכן שתורת ישראל היא הדת היחידה בכל העולם כולו, ובכל ההיסטוריה האנושית, שמתארת התגלות אלוהית לפני עם שלם? ולא התגלות בלבד, אלא נסים אדירים שלא נשמעו כמותם באף דת אחרת: עשרת מכות מצרים, אשר הוכיחו את שליטת ה' בהיסטוריה, קריעת ים סוף, עמוד האש ועמוד הענן, ארבעים שנה של נסים גלויים לעם שלם במדבר, ניצחון על טבעי במלחמות, קורח ועדתו נבלעים באדמה, ועוד ועוד.
זוכרים מה הן המילים האחרונות בספר התורה? בפסוקים האחרונים בספר התורה נאמר (דברים יא, יא): "…לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה´ לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו, ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל".
אלו המילים האחרונות בספר התורה: "לעיני כל ישראל"! מדוע דתות אחרות לא טענו להתגלות שכזו לעיני כל העם? מזה אלפי שנים שרק תורת ישראל טוענת (שמות כ, יח): "אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי עמכם"! ואם לא די בכך, התורה אף מאתגרת את כל הדתות האחרות בעולם בתור נבואה לדורות (דברים ד, לב): "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך… הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי? …אתה הראתה לדעת כי ה´ הוא האלוהים, אין עוד מלבדו… ודבריו שמעת מתוך האש".
ההיסטוריה מוכיחה שלא ניתן להמציא היסטוריה, אחרת כולם היו עושים את זה. הנוצרים והמוסלמים ביססו את הדתות שלהם על תורת ישראל בגלל שהם לא יכלו להמציא התגלות אלוהית לפני עם שלם, אז הם נתלו בעץ הגדול ביותר שיש.
נכון הדבר שכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה בספר, אבל בשביל שמיליונים יעבירו את הספר הזה כהיסטוריה לאומית, ויקיימו מאות מצוות מעשיות לזכר המאורעות ההיסטוריים הכתובים בספר הזה – מוכרח שכל הכתוב בספר אכן התרחש במציאות לעיני מיליוני העדים המעבירים את הספר.
לסיכום, אנו לא מאמינים בצורה עיוורת בתורה "רק בגלל שראינו את זה כתוב", אלא משום שברור לנו שבמידה והדברים לא היו מתרחשים, אף אחד לא היה "קונה" ספר שאינו דובר אמת ועוד דורש קיום מאות מצוות, וטוען "כולכם ראיתם את הניסים", כאשר הוא לא ראה. אם הוא "קנה" את הדברים, התחייב להם בצורה כ"כ עמוקה, ואף הנחיל אותם לבניו, אין זה אלא משום שהוא אכן ראה את הניסים, כמו שכולם ראו.
מעמד הר סיני הוא הוכחה היסטורית, שניתן להוכיחה באופן לוגי ורציונאלי, ולא אמונה עיוורת, כשאר הדתות. לכן היהדות אינה מפחדת משאלות, אדרבא, משום שהאמת נמצאת אצלה, היא מעוניינת שתחקור ותשאל – ברור לה שבסופו של דבר תגיע אליה.
התורה היא המסורת התורנית של אבותינו ורבותינו המעבירים לנו אותה ואת פירושיה בנאמנות מדור לדור, ובזכות הכתוב בספר התורה – ההיסטוריה האלוהית של העם היהודי נשמרת בדייקנות ללא טעות. בזכות עובדה זו חזרו היהודים אחרי אלפי שנים לארץ ישראל, כפי שגם נובא בספר התורה, ומכל קצוות תבל שבו כולם עם אותו ספר תורה ואותן מצוות. זו כוחה של התורה שבכתב והתורה שבעל פה המועברת בידי מיליונים מדור לדור.
