חשיפת האמת על פאולוס

בכתבה זו נחשוף את מה שהמיסיון המשיחי-נוצרי מנסים להסתיר מכם, ונראה מה דעת חוקרי הברית החדשה על פאולוס.

פאולוס, או שאול התרסי היה יהודי שהפיץ בעולם את האמונה בישו כמשיח. על פי הברית החדשה, בתחילה פאולוס רדף אחרי מאמיני ישו, אולם לאחר שחווה "הִתגלות" החל להאמין בישו ולהפיץ את האמונה בו.

כך מתוארת ההתגלות של פאולוס: "בְּעֵת שֶׁהָלַךְ.. הוּא נָפַל אַרְצָה וְשָׁמַע קוֹל אוֹמֵר אֵלָיו: "שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי?" שָׁאַל שָׁאוּל: "מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?" אָנֹכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף .." (מעשי השליחים ט, 3-6).

מה פשר אותה ההתגלות לכאורה? התאולוג הגרמני קארל הולסטן טוען שפאולוס היה חולה אפּילפסיה ולכן נפל לפתע ארצה כפי שהברית החדשה מספרת.

כמוהו גם סוברים פרופסור היינריך אוולד (Heinrich Ewald), התאולוג הלותרני הגרמני וויליאם ורד (w.wrede paulus s 17) ואחרים נוספים.

ההיסטוריון הנודע פרופסור יוסף קלוזנר חקר את הברית החדשה במשך עשרות שנים, וכך הוא כותב על פאולוס: "נוטה אני להאמין שפאולוס היה חולה נכפה או כמו שקוראים למחלה זו.. בלועזית אפילפסיה"

ומוסיף: "פאולוס היה אדם פּוֹלָארִי כלומר אדם בעל שתי קצוות.."  ומגדיר אותו כהוזה וחוזה חזיונות (מישו ועד פאולוס ב עמוד31  126 246).

כאן צריך לעצור ולהתבונן, כי ייתכן שכל בניין האמונה של פאולוס בישו מבוסס על הזיות ולא יותר. וייתכן מאוד שבזמן "ההתגלות" שחווה הוא גם ספג מכה בראשו, ונשתבשה עליו דעתו.

כדברי ההיסטוריון הנוצרי האנס ליצמן שכותב על פאלוס: "עצביו היו מפורקים ועִינוּ אותו בחזיונות.." (hans lietzmann geschichte der anti ken kirche i 112).

להזכירכם אלו דעות של חוקרים, ולא של רבנים.

החוקרים ריצ'רד רייצנשטיין (Reitzenstein), בוּסֶי, דייסמאן ועוד סברו שפאולוס סבל מ"כפילוּת האישיות", כלומר שהייתה לו יותר מאישיות אחת, ומה שנקרא היום "פיצול אישיות".

ראו איך באמת פאולוס היה הפכפך ומלא ניגודים. מצד אחד אמר : "בָּרְכוּ אֶת רוֹדְפֵיכֶם, בָּרְכוּ וְאַל תְּקַלְּלוּ" (אל הרומיים יב, 14), ומצד שני קילל וגידף  את המתנגדים לו וקרא להם "כלבים" ואמר: "מִי יִתֵּן וְיִסוּרסוּ הַמַּתְעִים אֶתְכֶם" (אל הגלטיים ה, 12).

יָחָסוֹ של פאולוס לנשים היה מחפיר, ולדעת חוקרים נוצרים כמו היינריך וייניל (h. weinel paulus  s 192) והרברט פריסקר, מבחינת פאולוס, נישואין נועדו לספק את יצר התאווה בלבד (H.presker Christentum und Ehe Berlin  SS 126-139)

פאולוס מודה שהוא נוכל

פאולוס הצהיר במפורש על עצמו שהוא אדם מיניפולטיבי: "לְמַעַן הַיְהוּדִים אֲנִי כִּיהוּדִי, כְּדֵי לְהַשִֹיג יְהוּדִים"

"לְמַעַן הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ כָּפוּף לַתּוֹרָה – הֲגַם שֶׁאֵינֶנִּי כָּפוּף לַתּוֹרָה – כְּדֵי לְהַשִֹיג אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה".

עכשיו רואים מהיכן המיסיון המשיחי-נוצרי שואב את הנהגתו.

עוד אמר פאולוס על עצמו: "לְמַעַן הַחַלָּשִׁים אֲנִי חַלָּשׁ כְּדֵי לְהַשִֹיג אֶת הַחַלָּשִׁים" (אל הקורינתים א ט, 20 22) כלומר על פי פאולוס מותר לשקר ולרמות.

וכדי שלא תגידו שאני מסלף את דבריו, ניתן לפאולוס לסכם: "הוֹאִיל וַאֲנִי אִישׁ עַרְמוּמִי לָכַדְתִּי אֶתְכֶם בְּעָרְמָה" (אל הקורניתים ב יב, 16)

ואכן בסביבתו השמיעו כנגדו טענות שהוא מרבה להחליף את דעותיו, ושהוא צבוע.

ולכן כשפאולוס טוען שהיה תלמיד של "גמליאל" (מעשי השליחים כב, 3), ברור שמדובר על שקר גדול שנועד לאפשר לפאולוס ללכוד יהודים ברשתו.

כך לדעת ההיסטוריון היינריך גרץ ועוד חוקרים רבים אחרים (geschichte der juden graet).

פרופסור דוד פלוסר כותב על פאולוס: "אם קיים מצוות לפעמים, מן הסתם היה זה לפי צרכיו, להסתייע בכך לערעור אמונתם של היהודים" (המקורות היהודיים של הנצרות עמוד 370)

ופרופסור קלוזנר כותב: "צריך לזכור תמיד שפאולוס לא היה פילוסוף דתי או תיאוֹלוֹגָן-רָציוֹנָליסט בעל שיטה מושׂכלת ומותאמת בכל חלקיה".

ומוסיף: "היה פאולוס מוזר ומשונה בדעותיו, בעל התרגשויות עזות.. בעל תחושות מסתורין שקשה למצוא להן ביטוי ברור והגיוני" (מישו ועד פאולוס א עמוד 252).

טוען שהוא עניו, ומתפאר בכך..

פאולוס אומר על עצמו: "מִי יִתֵּן וְכָל הָאֲנָשִׁים יִהְיוּ כָּמוֹנִי!" וגם: "..אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר נֶגֶד עַצְמִי.." (אל הקורניתים א ז, 7. ד, 4)

לא פלא שההיסטוריון קלוזנר כתב עליו: "פאולוס היה מחוסר ענווה, בוטח בעצמו ומתפאר בענוותנותו" (מישו ועד פאולוס ב עמוד 127).

ממשיכים: התנ"ך דואג שלא לצער בעלי חיים ואומר: "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (דברים כה, ד)

פאולוס לעומת זאת לא מתעניין בצער בעלי חיים ואומר על הפסוק הזה: הַאִם לַשְּׁוָרִים דּוֹאֵג אֱלֹהִים.. אָכֵן לְמַעֲנֵנוּ זֶה נִכְתַּב, כְּדֵי שֶׁהַחוֹרֵשׁ יַחֲרֹשׁ בְּתִקְוָה.." (אל הקורניתים א ט, 9-10)

לא פלא שאפילו ההיסטוריון הנוצרי אדווארד מאייר מציין שפאולוס היה רחוק מלהיות קדוש (ed. meyer o.c lll 61 71 411-414).

וכשפאולוס קיבל סטירת לחי מאיש הכהן הגדול, הוא לא הפנה את הלחי השנייה כמו שישו אמר, אלא אמר לו בחוצפה: "עָתִיד אֱלֹהִים לְהַכּוֹת אוֹתְךָ, קִיר מְטוּיָּח שֶׁכְּמוֹתְךָ!" (מעשי השליחים כג, 2 3).

כנראה שדעתו של פאולוס כל כך השתבשה עליו עד שהוא מקדים את ישו לאלוהים: " וְהוּא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וֵאלֹהִים אָבִינוּ.."  (תסלוניקים ב ב, 16) "מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ וְהָאֱלֹהִים" (אל האפסים ה, ה).

פאולוס ביטל את תורת ה' וביזה את המצוות שבה עד שאפילו פרדריך ניטשה כותב עליו "משמיד התורה" (friedrich nietzsche morgenroth i168).

פאולוס טען שתורת משה רבנו גורמת למוות, ואומר על מי שעשה ברית מילה: "הִזָּהֲרוּ מֵהַכְּלָבִים" (אל הפיליפים ג, 2), ומשתמש במילה הקשה "פסולת" על מצוות התורה (אל הפיליפים ג, 2).

פאולוס משווה את שרה אימנו – לנצרות, ואת הגר שפחתה של שרה – ליהדות (אל הגלטיים ד, 22 31) וטען שתורת ה' היא קללה (אל הגלטיים ג, 10 13)

והמשיחיים עוד מנסים למכור לנו את הברית החדשה כספר יהודי..

הברית החדשה זה הספר הכי אנטי יהודי שיש!

לסיכום: דעת חוקרי הברית החדשה היא שפאולוס היה חולה אפילפסיה, ומכאן נבעו החזיונות שכביכול ישו התגלה אליו, ולכן כל האמונה שלו בישו חסרת יסוד ובסיס.

הוא ביזה והכפיש את תורת ה',השפיל נשים והצהיר על עצמו כעל אדם מניפולטיבי וערמומי, ומסתבר שנשתבשה עליו דעתו והחשיב את ישו יותר מאלוהים.

לאחר שנחשף עשרות שנים לעבודת אלילים, כנראה שהדבר השפיע עליו, ולבסוף כתוצאה ממעשיו הוקמה דת הנצרות המבוססת על עבודה זרה.

בכתבה זו הוכחנו באופן מדעי שלא ייתכן לבסס אמונה על כתבי פאולוס והברית החדשה כלל.

נזכיר שפאולוס אמר: "הוֹאִיל וַאֲנִי אִישׁ עַרְמוּמִי לָכַדְתִּי אֶתְכֶם בְּעָרְמָה" (אל הקורניתים ב יב, 16)

רק פתי ייתן את חיי הנצח שלו בידי האדם הזה.