היהודים המשיחיים מבססים את אמונתם בביאת המשיח על התנ"ך, ואם הם נשענים על התנ"ך משמע שהם צריכים להיות נאמנים לכל הכתוב בספר זה. והנה בתנ"ך נאמר שאלוהים הכריז בפירוש כי הוא "ראשון והוא אחרון", כלומר שאין אב שקדם לו וילד אותו, ולא בן אחריו אשר הוא ילד, משום שאין הוא כבני-אדם אשר יש להם דור המשך, והנה לשון הנביא: "אֲנִי רִאשׁוֹן, וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אלֹהִים" (ישעיה מד, ו).
ועוד פסוק מהתנ"ך המפריך לחלוטין את אמונתם בישו כמשיח היא האמירה המפורשת שמי שנהרג בוודאי אינו אל: "הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי, לִפְנֵי הֹרְגֶך? וְאַתָּה אָדָם וְלֹא-אֵל!" (יחזקאל כח, ט).
בעיקרון זה באמונתם של נושא האלוהות אשר הם מייחסים לבשר-ודם, הם עצמם מסתבכים ונבוכים בהסברו. מבוכה נוספת היא סוגיית ייחוסו הלא מחמיא של "הגואל". בעקבות אמונתם בישו כמשיח היה צורך לנקות את הכתם בפרשיית לידתו מהריון מחוץ לנישואין. כמוצא אחרון ויחיד הועלה הרעיון האבסורדי והמופרך מיסודו לכל מתבונן, כי אישה לא נאמנת זו הרתה מ… רוח הקודש ונשארה בתולה…
ומתוך 27 ספרי הברית החדשה, מעשיית לידת הבתולין מוזכרת רק בשני ספרים (מתי ולוקס), ואין לה זכר באגרות של פאולוס ובשאר האגרות, ולכן חוקרי הברית החדשה קובעים שמדובר בוודאות על זיוף והוספה מאוחרת.
אין פלא אם כן שפרופסור דוד פלוסר כותב: "סיפור האגדה על לידת ישו בא כדי להסביר באופן גשמי את האמונה הנוצרית כי ישו הוא בן האלוהים" (דוד פלוסר, "יהדות ומקורות הנצרות" עמוד 21)
אכן, המסקנה מעוררת הגיחוך היא, כפי שנכתב בכותרת: אמונת היהודים המשיחיים בתנ"ך מפריכה את האמונה בישו.