היהדות המשיחית טוענת כי פרק נג בישעיהו עוסק במשיחם ישו, אך כשמתבוננים בפסוקים מגלים כי לא קיימת כלל התאמה בין הכתוב לבין תיאורו של ישו על ידי מאמיניו. הנה 9 הוכחות שלא ישאירו לכם ספק – פרק זה לא עסק בישו.
1. בישעיהו נג, פסוק ב, נאמר כך: "וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה, לֹא תֹאַר לוֹ, וְלֹא הָדָר, וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ". כל מי שקרא את הברית החדשה יודע שלא כתוב שם שמראה פניו של ישו היה "חָסַר תואר וחָסַר הדר", אלא בדיוק ההיפך. היהודים המשיחיים טוענים שהוא היה יפה ובעל חן, ואף טוענים שהפסוק: "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם, הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ" (תהילים מה, ג) נאמר עליו.
2. בישעיהו נג, פסוק ג, נאמר כך: "נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ". אך על פי הברית החדשה ישו כלל לא היה נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, שהרי לטענתה רבים נהרו אחריו, כפי שנכתב בברית החדשה: "לְמָחֳרָת שָׁמְעוּ הֲמוֹנֵי הָעָם שֶׁבָּאוּ לֶחָג, כִּי יֵשׁוּעַ עוֹמֵד לָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם לָקְחוּ כַּפּוֹת תְּמָרִים וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים: "הוֹשַׁע נָא! בָּרוּךְ הַבָּא" (יוחנן יב, 12-13).
3. בישעיהו נג, פסוק ד, נאמר כך: "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה". אולם, בברית החדשה אין זכר לכך שישו היה "אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי" (ישעיהו נג, ג), אלא עולה משם תמונה אחרת, שהוא לא סבל כלל במשך חייו, חוץ מכמה שעות בודדות בסוף ימיו שנצלב.
למעשה, הברית החדשה מספרת את ההפך הגמור מכך. ישו בילה עם נשים ששירתו אותו ותמכו בו כלכלית, כפי שנכתב: "אַחֲרֵי כֵן עָבַר מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר…וְגַם כַּמָּה נָשִׁים… וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר כִּלְכְּלוּ אוֹתוֹ מִנִּכְסֵיהֶן" (לוקס ח, 1-3).
4. בישעיהו נג, סוף פסוק ה, נאמר כך: "וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ". אך האם בזכות הסבל של ישו "המשיח" אכן נרפאנו מחטאינו? האם מחלות, אסונות, עניות, מלחמות וצרות הפסיקו לפקוד את האנושות?
5. בישעיהו נג פסוק ו, נאמר כך: "כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ, וַה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ". ביאור הפסוק הוא כי לאחר הגאולה, ביאת המשיח והתגלות האמת האלוהית, יתברר לאומות העולם כי הם טעו באמונתם באלילי שווא, והם אלה שיאמרו "כולנו כצאן תעינו", כשכוונת הדברים היא שהם היו כצאן תועה שאין לו רועה, וכעת הם יודעים כי "תעינו", והאמת היתה עם בני העם היהודי.
אולם היהודים המשיחיים מציגים את ביאור הפסוק בצורה מעוותת לחלוטין על סמך פרשנותם האישית בלבד. בעוד חכמי העם היהודי לעולם אינם מפרשים על דעת עצמם, אלא על פי מסורת וכללים שניתנו במעמד הר סיני.
ויש לשאול: אם הברית החדשה טוענת שאחרי מותו של ישו לא תהיה יותר עבודת קורבנות לעולם, שכן הוא עצמו היה כביכול הקורבן האחרון לכל החטאים (אל העברים י 10,12,18), אז כיצד ייתכן שספרי הנביאים, בהם מאמינים מאמיני ישו, מנבאים שבימות המשיח ייבנה בית המקדש השלישי שבו יוקרבו קורבנות לכפרת חטאים? ובספר יחזקאל (פרק מ ובפרקים שלאחר מכן) הנביא אף מוסר את מידותיו המדויקות.
6. בישעיהו נג, פסוק ז, נאמר כך: "נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו, כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו". היהודים המשיחיים טוענים שבשעה שישו הובל למותו הוא לא פצה פה, כפי שנאמר בפסוק זה. לעומת זאת, הברית החדשה מספרת שבזמן שישו הובל לצלב הוא קיים את ההפך הגמור מהפסוק הזה, כפי שנכתב בברית החדשה: "אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הֶהָמוֹן: "כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת לִתְפֹּס אוֹתִי!" (מתי כו, 55). וגם על הצלב הוא צעק, כפי שנאמר:"צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל:.. "אֵלִי, אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?" (מתי כז, 45).
אז הוא לא שתק, אלא צעק.
7. בישעיהו נג, פסוק ט, נאמר כך: "וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו". "לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו"?! ובכן ברור מאוד שאין מדובר כאן על ישו, כי ישו בהחלט חמס ורימה. הברית החדשה מספרת שחור על גבי לבן שישו גרם לנזק ממוני רב, הפך שולחנות בבית המקדש ופיזר שם את מטבעות הסוחרים:
"הוּא הֵכִין שׁוֹט מֵחֲבָלִים וְגֵרֵשׁ אֶת כֻּלָּם מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יַחַד עִם הַצֹּאן וְהַבָּקָר. כֵּן גַּם פִּזֵּר אֶת מַטְבְּעוֹת הַחַלְּפָנִים וְהָפַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת… וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים" (יוחנן ב, 15; מרקוס יא, 15). כמו כן, הוא גם הביא למותם של עדר חזירים גדול (לוקס ח, 30-34), וגם ציווה את תלמידיו לגנוב חמור (לוקס יט, 30-34).
8. בישעיהו נג, פסוק י, נאמר כך: "יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח". "יִרְאֶה זֶרַע"?! ישו לא ראה זרע ומת בלי בנים. לכן לא ייתכן שפסוק זה מדבר עליו. ואי אפשר לטעון שמדובר בפסוק על "זרע רוחני" כפי שהיהודים המשיחיים מנסים לטעון, מכיוון שהמילה "זרע" בתנ"ך תמיד מוֹרה על צאצאים ביולוגיים ממש, ולא על צאצאים רוחניים.
ואמנם חז"ל אומרים שתלמידי הרב הם כמו בניו, אבל הכוונה כבניו לעניין השׂכר שעתיד לקבל בעבור המאמץ שהשקיע בגידולם, אך הם אינם נחשבים זרעו הביולוגי.
9. בפסוק י' עוד נאמר כי "יַאֲרִיךְ יָמִים", אך ישו לא האריך ימים אלא מת בשנות השלושים לחייו. כעת נוכל לומר בוודאות כי אין פסוק זה דיבר עליו!
נסיים בדברי הפרופסור פלוסר: "חוץ מחוגים שמרניים מאוד בכנסייה הקתולית, שום נוצרי המכבד את עצמו אינו מחשיב במאומה הוכחות מן המקרא לאמיתות הנצרות שהגיונן חלש ביותר. נוצרים רציניים… אינם מתרשמים מדברי ישעיהו הנביא פרק נג" (דוד פלוסר יהדות ומקורות הנצרות, עמוד 19).
לאחר קריאת הדברים וודאי שלא נותר כל ספק לקורא הרציונל וההגיוני כי בין פרק נג בישעיהו לבין ישו אין ולו קשר דק מן הדקים, וכל טענת המיסיונרים כי פרק זה מהווה הוכחה שישו הוא המשיח הינה עיוות עז-פנים, שכל מטרתה להפיל יהודים נוספים בשקר אמונתם.
