משפט שלמה
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: קְחוּ לִי חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת: גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ; הִיא אִמּוֹ. וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט."
שלמה המלך, בחכמתו הרבה, ידע להוציא כלפי חוץ את הפנימיות של האדם, מה הוא באמת חושב, ומה האינטרסים החבויים אשר מסתתרים מאחורי פעולותיו.
מה בסיפור גרם לחשוף את האמת החבויה אצל האמהות? עתידו הנורא של הילד. אם האמיתית יכמרו רחמיה עליו, ותמיד תשים לנגד עיניה את טובת בנה.
הקב"ה בחר בעם ישראל להיות בנו בכורו, ושולח להם מנהיגי אמת, שמוכנים למסור את נפשם למען העם.
הקב"ה דורש מהמנהיג "שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק", באהבה רבה, בסבלנות, וברחמים.
"לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא־יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ כִּי־מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל־מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם:" (ישעיהו פרק מט פסוק י)
מתי מתגלה האהבה החבויה של המנהיג כלפי העם? כאשר עתידו של העם נמצא בסכנה, בדיוק כפי שרחמי האם במשפט שלמה התגלו בשעה שחשה סכנה לבנה.
הקב"ה בחן את משה רבנו:
"וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר־אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:" (שמות פרק לב פסוק י)
"הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת־שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי־עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ:" (דברים פרק ט פסוק יד)
כאן נבחנת תגובה של מנהיג אמיתי, האם יקבל את ה"שוחד" שהוצע לו, שזרעו יחליף את עם ישראל בני יעקב?
משה רבנו פתח בתפילה, ואמר דברי סנגוריה לפני הקב"ה על מנת שימחל להם, ולא רק זה, גם מסר נפש עליהם שנאמר
"וְעַתָּה אִם־תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם־אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ:" (שמות פרק לב פסוק לב)
מעניין, האם כך פעל ישו על פי הברית החדשה?
"שִׁמְעוּ מָשָׁל אַחֵר: אִישׁ בַּעַל אֲחֻזָּה נָטַע כֶּרֶם. הוּא גִּדֵּר אוֹתוֹ מִסָּבִיב, חָצַב בּוֹ יֶקֶב וּבָנָה מִגְדָּל, וּלְאַחַר שֶׁהֶחְכִּיר אוֹתוֹ לְכוֹרְמִים נָסַע. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ עֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל אֶת הַפְּרִי שֶׁלּוֹ. תָּפְסוּ הַכּוֹרְמִים אֶת עֲבָדָיו, אֶת זֶה הִלְקוּ, אֶת זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקְלוּ. הוֹסִיף וְשָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים, רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם לָהֶם עָשׂוּ כָּךְ. לְבַסּוֹף שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת בְּנוֹ בְּאָמְרוֹ, 'אֶת בְּנִי יְכַבְּדוּ'. אֲבָל כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹרְמִים אֶת הַבֵּן אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, 'זֶה הַיּוֹרֵשׁ, בּוֹאוּ נַהֲרֺג אוֹתוֹ וְנִקַּח לָנוּ אֶת נַחֲלָתוֹ'. הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ, גֵּרְשׁוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. וּבְכֵן, כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם מָה יַּעֲשֶׂה לַכּוֹרְמִים הָהֵם?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אֶת הָרְשָׁעִים הָהֵם יַשְׁמִיד בְּרִשְׁעוּת, וְאֶת הַכֶּרֶם יַחְכִּיר לְכוֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לוֹ אֶת הַפְּרִי בְּעִתּוֹ." אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים, 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֺאשׁ פִּנָּה; מֵאֵת ה’ הָיְתָה זֺּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ'? עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי תִּלָּקַח מִכֶּם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְתִנָּתֵן לְגוֹי אֲשֶׁר יָפִיק אֶת פִּרְיָהּ." (הבשורה על פי מתי, פרק כא, פסוקים לג-מג)
מדהים, כאשר ישו נתקל בקושי עם עם ישראל, מתגלה רצונו האמיתי המסותר, שאין זה משנה לו אם עם ישראל יוחלף באומה אחרת, אלא העיקר שיקבלו אותו כמנהיג. מה עשה לך העם הזה? משה רבנו התפלל בצום במשך 40 יום על עם ישראל! ואתה מה?
"וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה’ כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה’ לְהַכְעִיסוֹ." (דברים פרק ט פסוק יח)
התפקיד של משיח הוא לגאול את עם ישראל, ולא להחליף אותם בעם אחר!
הרי הברית החדשה מפרשת את הפסוק "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן." על ישו (אף על פי שהפסוק מדבר על כלל נביאי ישראל לדורותיהם, ולא על נביא מסוים). ובכן, כיצד נוכל לומר שהוא "כמו משה"?
ישו דימה את עצמו לתרנגולת אשר מקבצת את האפרוחים תחת כנפיה. וכי התרנגולת תחליף את האפרוחים אם הם מסרבים לבוא אליה?
"יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת־הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֶת הַשְׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמַּה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת־בָּנַיִךְ כַּתַּרְנְגֹלֶת הַמְּקַבֶּצֶת אֶת־אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם׃" (הבשורה על פי מתי, פרק כג, פסוק לז)
ישו המתוסכל, במקום לגלות אהבה לעם ישראל, במקום למסור נפשו על עם ישראל, ולהתפלל עליהם כמו משה רבינו, ולהתנהג כמו תרנגולת שפורשת כנפיה על האפרוחים שלה, מעדיף בפשטות שהקב"ה יחליף את עם ישראל באומה אחרת. בכך, כמו במשפט שלמה, הוא מוכיח שהוא לא אוהב את עם ישראל כאהבת אם לבניה, לא מראה נאמנות לבני עמו, ומעיד שכל מעשיו נובעים מרצון למלוך, ואין הוא ראוי להיקרא משיח.
כמובן, כידוע לכל בר דעת, התנ"ך הקדים תרופה למכה והודיע לנו שעם ישראל לעולם לא יוחלף באומה אחרת!
"וְאַף־גַּם־זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיהֶם:" (ויקרא פרק כו פסוק מד)
"אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־ה’ גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים:" (ירמיהו פרק לא פסוק לה)