"ברית" פירושה "חוזה", כלומר הסכם בין שני צדדים. במעמד הר-סיני כרת עם ישראל "ברית עולם" עם הבורא, לשמור את התורה ולקיים את מצוותיו לעולם ועד.
היהודים המשיחיים לעומת זאת, טוענים שמאז הבורא שינה את דעתו וחזר בו, ביטל את הברית עם בני ישראל, וכרת הסכם חדש עם כל האומות. הטענה הזו נכתבה בספר הנקרא בשם הברית החדשה.

מעט מאוד ישראלים יודעים זאת, אך גם הנצרות המשיחית עצמה מודה שהברית החדשה לא נכתבה מפי האלוהים, ואפילו מילה אחת לא על ידי ישו!

כלומר ישו כלל לא הכיר ולא שמע על הברית החדשה, ואין לו מושג על מה מדובר..

הספר הזה בעצם נכתב בידי כותבים אלמונים שחיו עשרות שנים אחרי ישו, וזהותם אינה ידועה. כיום יש לברית החדשה יותר מ-150,000 גרסאות שונות! (ראה ערך "ברית חדשה" באתר בריטניקה באנגלית)

הברית החדשה נכתבה ושוכתבה שוב ושוב בידי בני-אדם, והיא מלאה בטעויות היסטוריות מביכות…
מה שאומר ששום אדם בר-דעת לא יכול לראות בה מסמך אלוהי, או איזה שהוא הסכם חדש מפי האלוהים.

פרופסור אביעד קליינברג מאוניברסיטת תל אביב כותב שבערך בשנת 180 לספירה, הכנסייה הקתולית בחרה מתוך ספרים רבים שהיו אז, 4 ספרי בשורה שיכנסו לברית החדשה (מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן) וכן אגרות שיוחסו לפאולוס וכתבים נוספים. שאר ספרי הבשורה שלא נכנסו לברית החדשה, מסתובבים להם בעולם ולעיתים מוצאים בהם בהם סתירות קשות מול הבשורות שכן נכנסו לקנון הסופי.

איך הכנסייה בחרה מה יכנס ומה לא? כותב הפרופסור שהיה זה על ידי: "מסורת המייחסת את הספר לשליח. ברור שייחוס שכזה הוא לעיתים קרובות מפוקפק.." (הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה עמוד 46).

וכמה מבדח לראות שהיהודים המשיחיים מבססים את האמונה שלהם על הכנסייה הקתולית העתיקה, שבחרה והחליטה עבורם איזה ספרים ייחשבו "קדושים" בשבילם ואילו לא.

כפי שקל להבין, הברית החדשה היא הדבר האחרון שהיא מתיימרת להיות – ברית חדשה.
"ברית" צריכה להינתן על ידי בעל הברית. וגם היהודים המשיחיים בעצמם מודים שכתביהם לא הוכתבו מילה במילה מפי האלוהים או "נביאו", כך שלמעשה אין כאן שום ברית, ואין כאן שום חוזה חדש.

תורת ישראל היא החוזה המקורי והבלעדי שנאמר מפי האלוהים, נכתבה באצבע נביאו, וניתנה בפני מיליוני עדים בידיעתם ובהסכמתם.