הטענה המשיחית היא שהברית החדשה נכתבה בהשראת "רוח הקודש".

אוקיי. רק מה לעשות שלמעשה מבחינה מחקרית אף אחד לא יודע מי כתב את הבשורות, ולכן הן נקראות הבשורה על פי מתי, על פי יוחנן וכו'.

לכן מי שרוצה להאמין שהבשורות נכתבו על ידי אדם בשם מתי, לוקס, מרקוס או יוחנן צריך לדעת שאמונה זו מתבססת על המסורת של הכנסייה הקתולית, ואין לה שום סימוכין היסטוריים-מחקריים.

מכל מקום, אם מדובר על ספר שנכתב בהשראת "רוח הקדוש", אז הייתי מצפה שהוא יהיה נקי משגיאות, נכון? בואו נבדוק.

בשבעים נפש

1.  נתחיל בשגיאה מפורסמת. בתנ"ך כתוב שיעקב ירד למצרים בשבעים נפש: "..כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" (בראשית מו, כז), ואילו בברית החדשה כתוב שיעקב ירד למצרים בשבעים וחמש נפש: "שָׁלַח יוֹסֵף וְקָרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל מִשְׁפַּחְתוֹ, שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נְפָשׁוֹת יַעֲקֹב יָרַד מִצְרַיְמָה.." (מעשי השליחים ז, 14 15).

אכן שגיאה מביכה ביותר, אבל התירוץ של המיסיון המשיחי הוא הרבה יותר מביך מהשגיאה עצמה. כמו בכל מקום, גם כאן הם מסבירים שהכותב בברית החדשה פשוט העתיק מ"תרגום השבעים" (תרגום התורה ליוונית) ומכאן נובעת הטעות.

רק חבל שהם שכחו שהם טוענים שהברית החדשה נכתבה בהשראת רוח הקודש.. אז האם רוח הקודש לא יודעת לקרוא עברית ולכן היא כיוונה את הכותב להעתיק מתרגום השבעים ולא מהתנ"ך המקורי? למה "רוח הקודש" לא מצטטת מהתנ"ך העברי? איפה ההיגיון?

ולפי תירוצם זה, נמצא שמבלי לשים לב הם מודים שיש טעות בברית החדשה. מה זה משנה מהיכן הטעות נובעת? ונציין שתרגום השבעים שיש בידנו היום הינו ספר נוצרי לכל דבר.

תירוץ מביך נוסף מספק לנו אחד מראשי המיסיונרים בארץ, שהוא ד"ר מלומד לכמורה, ולטענתו ייתכן שיעקב ירד למצרים יחד עם נשותיו: לאה רחל בלהה וזילפה. רק חבל שהד"ר המדופלם לא קרא מה שכל ילד יודע שרחל כבר מתה הרבה לפני כן, ויעקב בעצמו קבר אותה בבית לחם..

שני חמורים??

2. בספר זכריה בתנ"ך כתוב על המשיח: "..הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת" (זכריה ט, ט) כלומר המשיח יבוא "רֹוכֵב עַל חֲמוֹר", והחמור הזה יהיה "עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת" שזה חמור צעיר.

אבל כותב הבשורה על פי מתי קרא את הפסוק הזה בתנ"ך והתבלבל וחשב שמדובר שהמשיח יבוא רכוב על שני חמורים.. ולכן הוא כתב שישו נכנס לירושלים כשהוא רוכב על שני חמורים בבת אחת:

"הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ וְעָשׂוּ כְּמִצְוַת יֵשׁוּעַ, הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם הוּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם" (מתי כא, 6 7)

כמה מביך עבור הברית החדשה! וכעת המשיחיים לא יכולים לנפנף בתרגום השבעים כי בשאר הבשורות, הכותבים מרקוס לוקס ויוחנן כן הבינו את הפסוק שבזכריה ולכן כתבו שישו בא על חמור אחד..

דרך אגב, מתוך כך גם מוכח שכותבי הברית החדשה פשוט קראו בתנ"ך מה שכתוב על המשיח, ועל פי מה שראו שם הם כתבו שככה עשה ישו, ואם היה כתוב בתנ"ך שלמשיח יש עיניים ירוקות, אז כך הם היו כותבים על ישו. בדיוק כפי שכותב פרופסור אביעד קליינברג מאוניברסיטת תל אביב:

"כותבי הבשורות כבר ידעו מיהו ישו, והידיעה הזאת השפיעה על דרך תיאורו.." (הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה עמוד 24).

מתל אביב לירושלים – דרך נתניה?

3. חוקרי הברית החדשה מציינים שבבשורה על פי מרקוס יש שגיאות גאוגרפיות רבות, חלקן מביכות למדי. פרופסור וורנר קומל שחיבר מבוא לברית החדשה, כותב: "..ברור שלמחבר אין שום ידע אישי בגיאוגרפיה של ארץ הקודש כפי שניתן לראות מן הטעויות הגיאוגרפיות הרבות" (וורנר קומל מבוא לברית החדשה עמוד 97).

לדוגמא בפרק ז כתוב: "יֵשׁוּעַ יָצָא מֵאֵזוֹר צוֹר וְחָזַר דֶּרֶךְ צִידוֹן אֶל יַם הַגָּלִיל, דֶּרֶךְ אֵזוֹר עֶשֶׂר הֶעָרִים" (מרקוס ז, 31), החוקר אנדרסון כותב על הפסוק הזה: "ללכת מצוֹר דרך צידון לכנרת 'זה כמו לנסוע מקורנוול ללונדון דרך מנצ'סטר" (ה. אנדרסון הבשורה על פי מרקוס, עמ 192). ובמילים שלנו, מה שמרקוס מתאר, זה כמו לנסוע מתל אביב לירושלים – דרך נתניה..

האם ספר שנכתב ברוח הקודש יטעה בצורה כזאת? ומה יענו המשיחיים? שלרוח הקודש לא היה ווייז?..

יוחנן התבלבל בין סוכות לפסח

4. פרופסור יוסף קלוזנר מצא שגיאה מעניינת בבשורה על פי יוחנן שם נאמר שבזמן שישו נכנס לירושלים בחג הפסח, האנשים קיבלו אותו עם ענפי דקל וקריאות "הושע נא": "לָקְחוּ כַּפּוֹת תְּמָרִים וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים: "הוֹשַׁע נָא!.." (יוחנן יב, 13). הפרופסור מסביר שיוחנן כתב זאת מתוך שהתבלבל עם המנהג היהודי הקדום שהיה נוהג בחג הסוכות, שהיו היהודים לוקחים ענפי דקל וקוראים "הושע נא".

כמו שכתוב במשנה היהודית: "בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא.. חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין (ענפי דקל), וְחוֹבְטִין אוֹתָן בַּקַּרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ" (משנה סוכה ד, ה ו). וכמה מגוחך לראות שמתוך השגיאה הזאת של יוחנן, התפתח לא פחות מחג נוצרי שנקרא "יום ראשון של הדקלים" או" יום ראשון של כפות התמרים" (ישו הנוצרי עמוד 118).

נותר רק לשאול איך ייתכן שבספר שנכתב כביכול בהשגחה אלוהית נכנסה טעות כזאת?

המצאת פסוקים

5. יש פסוקים שהברית החדשה פשוט ממציאה, ואינם נמצאים בתנ"ך בכלל, למשל: "..אוֹמֵר הַכָּתוּב: "בְּקִנְאָה מִשְׁתּוֹקֵק אֱלֹהִים לָרוּחַ אֲשֶׁר הִשְׁכִּין בָּנוּ" (אגרת יעקב ד, 5) אין זכר לפסוק כזה בתנ"ך, ויש עוד דוגמאות רבות של פסוקים מומצאים כאלו.

ציטוט עילג של פסוקים

6  בברית החדשה מובאים אין ספור פסוקים מהתנ"ך שמצוטטים עם שגיאות לדוגמא: "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ" (מרקוס יב, 30), כל ילד יודע שבפסוק המקורי, המילים "וּבְכָל שִׂכְלְךָ" לא כתובות בכלל. דוגמא נוספת: "..וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד" (מרקוס י, 8), בתורה לא כתובה המילה "שניהם" (בראשית ב, כד).

ספר שנכתב ברוח הקודש לא אמור להכיל טעות אפילו באות אחת! מה יענו המיסיונרים הפעם? שוב תרגום השבעים?..

וישנן שגיאות רבות נוספות בברית החדשה, אבל מספיק במה שראינו כאן כדי להבין שאין שום ספק שלא מדובר בספר שנכתב ב "השראה אלוהית". ממש לא.