העיקר התשיעי ב-13 עיקרי האמונה של היהדות הוא להאמין "שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו".

ישנן הוכחות רבות יש לכך שהתורה לא תשתנה, הן מההגיון הישר והן מהכתובים שלנו.

כידוע, שתי הדתות הגדולות בעולם חיקו את התורה, ולמעשה בנויות על כתבי הקודש שלנו. הנצרות (והיהודים המשיחיים בתוכה) והאסלאם מאמינים בתנ"ך, אך בנוסף לכך מאמינים אמונה-עיוורת בנביאי שקר שבאו להחליף את התורה ולבטל את מצוותיה ח"ו. הגויים לא היו חפצים בשמירת התורה והמצוות, לכן בחרו להם אמונה ש"תשחרר" אותם מתרי"ג המצוות.

אך השאלה שנשאלת רלוונטית מאוד לעם ישראל בימינו, מאחר שלמרבה הצער ישנם מיליוני יהודים שלא זכו להתחנך על ברכי היהדות, וחיים מתוך מחשבה מוטעית כי המצוות שחייבו אותנו בעבר אינן צריכות לחייב אותנו בעידן המודרני… מחשבה מוטעית זו מחמיצה את תכלית החיים וכל מטרתם, שהרי "בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט). מה תהיה תכלית חיינו ללא תורה?

1. התורה איננה יכולה להיות 'זמנית', כי היא תכלית כל הבריאה כולה: "כי הוא חייכם" (דברים לב, מז)

בכתבה זו נעסוק בהוכחה ההגיונית לכך שהתורה לא תשתנה לעולם.

ההגיון נותן שהבורא יתברך יצר את העולם עבור מטרה: "לא תוהוּ בְרָאָהּ – לָשֶבֶת יְצָרָהּ" (ישעיהו מה, יח).

כל עוד העולם איננו משתנה, כך גם מטרתו איננה משתנית. כך לדוגמה, שעון בנוי להורות את השעה, אין זה הגיוני לסבור שהשען יתכוון באחד הימים כי שעונו ישמש לפתיחת קופסאות שימורים. כל עוד לשעון ישנם מחוגים המורים על השעות והדקות, מטרתו תהיה להורות את השעה; כל עוד למכונית גלגלים – מטרתה תהיה לנסוע. כך להבדיל, כל עוד יש לנו בחירה בין טוב לרע, משמע שאנו מחוייבים להוראות יצרן ברורות שידריכו אותנו בין טוב לרע, על פיהם נעמוד במבחן חיינו: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע" (קהלת יב, יד).

אם הורים מביאים לעולם ילדים – אז הבורא רוצה שנמשיך לקיים את הדיבר החמישי בעשרת הדברות: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך", ואם יש יום שביעי בכל שבוע, אז רוצה ה' שנקיים את הדיבר הרביעי: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם" (שמות לא, טז). במילים אחרות, אם ה' אינו בורא עולם חדש עם חמישה או שמונה ימי בראשית, ודאי לא תשתנה מצוותו לשמור את השבת ביום השביעי!

כל עוד אנו אוכלים, נהיה מצווים לברך על האכילה ועל ארץ הקודש: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח, י). כל עוד נלבש בגדים עשויים מצמר ועשויים מפשתן, יהיה עלינו להיזהר מאיסור שעטנז שאסרה התורה. וכיוצא בהם. כל מצווה רוחנית קשורה בטבע העולם שאלוהים ברא. ומאחר שהמצוות קשורות בטבע – הטבע הוא שמעיד וזועק על חיובן התמידי.

הידעתם מדוע המתים נקראים בשם "נפטרים"? היות והם נפטרים מן המצוות, שכן: "לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, ולא פריה ורביה, ולא משא ומתן, ולא קנאה, ולא שנאה, ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" (ברכות יז, א).

תורה פירושה הוראה. כל מצווה מתרי"ג מצוות יש לה שורש בתוך העולם, כי התורה קדמה לעולם, כך שחוקיה הם הוראות היצרן שמסר לנו בורא העולם.

החושבים שהמצוות יש להן תאריך וזמן תפוגה, ואינם מתאימים ל"עידן המודרני", דומים למי שאומרים כי האדם איננו אדם…

הרב נויגרשל שאל באחד משיעוריו בהלצה: וכי ייתכן שבעידן הטכנולוגי של היום, של מטוסים וחלליות, ימשיך האדם המודרני לנהוג את 'המנהג הפרימיטיבי' של אבותיו לפקוד את בית הכסא ואת בית המרחץ? ודאי אין זה מן הראוי לאיש המדע המתקדם והמשכיל של המאה ה-21…

כך להבדיל אלפי הבדלות, התורה שניתנה כתבלין הגודר ומכוון את יצרו הרע של האדם, ודאי לא תשתנה כי היצר הרע לא השתנה.

יהודים רחוקים הטועים לחשוב שהתורה היתה רק 'הוראת שעה' עתיקה, ככל הנראה לא ישבו מעודם לקרוא בספר התורה, אחרת היו רואים כיצד בורא עולם מתאר את תורתו בפני עם ישראל: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח, ג), "כי לא דבר ריק הוא מכם, כי הוא חייכם" (דברים לב, מז), "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (משלי ג, יח).

המעיין בתנ"ך ימצא פסוקים כאלו לאין מספר, ולא יוכל שוב להטיל ספק בכך ש-ה' יתברך מסר לעמו תורת חיים – את תכלית קיומנו על פני האדמה:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ" (דברים י, יב יג).

"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז), "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" (יהושע א, ח).

כדי לגלות לנו את רצונו, הבורא יתברך התגלה בפני מיליוני בני ישראל במעמד הר-סיני, ומסר לנו את תרי"ג מצוות קבל עם ועדה. לא בסתר, אלא בפרהסיה.

גם ההיסטוריה מוכיחה שהתורה היא תכלית העולם. ספר התנ"ך נעשה לספר המפורסם והמשפיע ביותר בכדור הארץ, ולמרות מספרנו המועט – עם ישראל התפרסם בכל רחבי העולם, וכל האומות מדברות אודותנו עד היום הזה. גם ההיסטוריה מעידה על תכלית העולם, המתרכז בעם הנבחר.

2. התורה לבדה מגלה לנו את הוראות היצרן של העולם

שימו לב שעצם המילה "תורה" פירושה "הוראה". בלעדי מצוות התורה, כיצד נדע כיצד מתחתנים או מתגרשים? מה הם איסורי העריות? אלו בעלי חיים מותר או אסור לאכול? מהי דרך השחיטה המותרת? מה העונש לגנב, לגזלן, לרוצח וכו' במקרים שונים? התורה מלמדת אותנו דיני עדות, קידושין, אישות, מצוות שבין אדם לחברו, ומגלה לנו את חוקי ה' בכל אורחות חיינו: "לשמוע בקולו ולדובקה בו, כי הוא חייך, ואורך ימיך" (דברים ל, יט).

הנוצרים והמוסלמים שחשבו "להחליף" את התורה, לא הצליחו לבסס מערך מצוות המתקרב בחכמתו לאלו של התורה, והם נותרו ללא מענה ברור על גדרי המותר והאסור. גם כאשר הגויים מציעים הדרכות כלליות, אין להם "מצוות דאורייתא" להישען ולסמוך עליהן. האמת מתגלה אפוא בירידה לפרטים. דרך משל: בעוד התורה מלמדת אותנו את כל "חוקי התנועה והזהירות בדרכים", דתות אחרות רק אומרות למאמיניהן "סעו בזהירות", וכך מפספסות את העיקר.

כלומר, לא זו בלבד שאי אפשר להחליף את התורה, אלא גם לא קמה אף דת שניסתה "להתחרות" בחוקי תורתנו הקדושה. 

הדתות שבאו במטרה להחליף את התורה, דומות למי שמבקש כי נחליף זהב טהור בעפר. 

הפסוק הבא זועק היום כפי שזעק לפני 3300 שנה: "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ז).

נמצאנו למדים שאין בעולם תורה אחרת מלבד תורת ישראל! ואין למעשה אף דת ש"תתחרה" בה. מכל בחינה מעשית שבה נביט על הנושא, "זאת התורה לא תהא מוחלפת".

לסיכום נצטט את לשונו הזהב של הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פרק ט, הלכה א):

"דָּבָר בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אֵין לָהּ לֹא שִׁנּוּי וְלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ' (דברים יג, א). וְנֶאֱמַר: 'וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת' (דברים כט, כח).

הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה מְצֻוִּין אָנוּ לַעֲשׂוֹתָן עַד עוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: 'חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם' (ויקרא ג, יז; ועוד שבעה מקומות). וְנֶאֱמַר: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא' (דברים ל, יב). הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה.

לְפִיכָךְ אִם יַעֲמֹד אִישׁ בֵּין מִן הָאֻמּוֹת בֵּין מִיִּשְׂרָאֵל וְיַעֲשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת וְיֹאמַר שֶׁה' שְׁלָחוֹ לְהוֹסִיף מִצְוָה אוֹ לִגְרֹעַ מִצְוָה אוֹ לְפָרֵשׁ בְּמִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מִמּשֶׁה, אוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאוֹתָן הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהֶן יִשְׂרָאֵל אֵינָן לְעוֹלָם וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹת אֶלָּא מִצְוֹת לְפִי זְמַן הָיוּ, הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה. וּמִיתָתוֹ בְּחֶנֶק עַל שֶׁהֵזִיד לְדַבֵּר בְּשֵׁם ה' אֲשֶׁר לֹא צִוָּהוּ. שֶׁהוּא בָּרוּךְ שְׁמוֹ צִוָּה לְמשֶׁה שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת 'לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם' (דברים כט, כח)  וְ'לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב' (במדבר כג, יט)"