אם תשאל כל יהודי מי כתב את ספר התורה, הוא ישיב לך מיד: "משה רבינו". ה' הכתיב למשה רבנו את כל התורה כולה, והיא נמסרה לכל בני ישראל עם פטירתו. להבדיל, אם תשאלו יהודי משיחי או נוצרי מי כתב את כתבי הקודש של הנצרות – "הברית החדשה", הוא יאלץ להשיב לך שמות של אנשים, שחיו קרוב למאה שנה אחרי מותו של ישו. ישו לא כתב בחייו שום "ברית" ושום "נבואה". דבריו הועברו בעל פה ונכתבו בידי בני אדם שלא היו נביאים ואפילו לא ראו אותו. ומיהם אותם אנשים? איש אינו יודע, ואפילו הכנסייה הנוצרית לא יודעת, וזאת בגלל שהם מוזכרים רק בשמותיהם, ללא שושלות וללא תאריכים.
יוצא איפוא שארבעת ספרי הבשורה מתי מרקוס לוקס ויוחנן נכתבו במקורם על ידי אנשים לא ידועים, וגם מקור שאר האיגרות לוטה בערפל.
לעומת זאת, ספר התורה היהודי עבר בידי כל עם ישראל, שהיה עד למאורעות האדירים של יציאת מצרים ומעמד הר-סיני, ואף קיים מצוות וחגג חגים לזכרם, בעוד שאף אחד מכותבי הבשורות שבברית החדשה לא היה עד לדברים שהוא מספר עליהם, וכל הברית החדשה הינה למעשה אוסף של קטעי טקסט שנערכו במשך השנים.
וזהו גם ההבדל היסודי שבין היסטוריה לבין סיפור אגדה, שהיסטוריה מועברת בידי מיליונים שמהווים עדות למאורע, לעומת סיפור העובר בידי יחידים שיכולים לספר מה שהם רוצים. כאשר הברית החדשה מספרת על ישו ההולך על המים, אין אף עם שטוען שהיה עד לכך. כאשר הברית החדשה מספרת שישו קם מהקבר, אין אף עם שיכול לאמת את הסיפור. ולכן כותבי הברית החדשה יכלו לכתוב בספריהם מה שרצו. מכיוון שכך, כל הברית החדשה מאבדת מערכה ההיסטורי. זהו פשוט סיפור בלי כתובת, והאמונה בה דומה לאמונה בספר שנמצא יום אחד במגירה.
ואם לא די בכך, מכיוון שהברית החדשה נכתבה שנים רבות אחרי מותו של ישו, כותביו כבר קראו את ספרי הנביאים בתנ"ך וניסו לתאם את הנבואות לישו.
וכפי שכותב פרופסור אביעד קליינברג מאוניברסיטת תל אביב:"כותבי הבשורות כבר ידעו מיהו ישו, והידיעה הזאת השפיעה על דרך תיאורו.." (הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה עמוד 24)
במילים אחרות, אילו היה הנביא ישעיהו כותב שלמשיח צריכות להיות עיניים כחולות, היו כותבי הברית החדשה מתארים את ישו עם עיניים כחולות. ואחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא המצאת ייחוסו של ישו כצאצא של דוד המלך, משום שזהו ייחוסו של משיח בן-דוד כפי שנלמד מדברי הנביאים. המצאת ייחוסו של ישו כצאצא של דוד המלך הינה עובדה מביכה, משום שלטענתם הוא אינו יילוד אבא בשר ודם כלל, והרי הייחוס הולך אחר האבא, כפי שהם מתארים אותו כבנו של יוסף הנגר, בעלה של מרים אמו . אבל כדי להתאים את ישו לתיאורו של המשיח, הם המציאו לו שושלת מפוברקת המובאת בשתי גרסאות הסותרות זו את זו באופן מדהים (מתי א,16-1.לוקס, ג 34-23).
כעת שימו לב לדברי ההלל הנדירים של הפילוסוף-פילולוג פרדריך ניטשה הנוצרי, שנולד למשפחה נוצרית אדוקה:
"כבוד ויקר לברית הישנה! (התנ"ך) בה אני מוצא אנשים גדולים סביבה של גיבורים ודבר שהוא יקר המציאות.. יתר על כן: אומה אני מוצא.
ולעומת זה, בברית החדשה רק מעשי כת פעוטים.. מתמיה, רק אוויר של אסיפות חשאים.. פטפטנות של הרגש שכמעט מחרשת היא את האוזניים.. ברור הדבר שכאן היה חסר כל חינוך טוב. הברית החדשה מעלה גרה את האישי ביותר שלה, את השטויות, את העצבונות ואת הדאגות של יושבי קרנות..
ולעומת זה יש בברית הישנה היהודית, בספר הצדק האלוהי, בני אדם ענינים ושיחות בתבנית גדולה כל כך.." (zur genealogie der moral (7) 462 463 פרידריך ניטשה)
וכל מילה נוספת מויתרת. לסיכומו של דבר, אין לברית החדשה כל טענה היסטורית, ושום בסיס היסטורי נאמן. כותביה יכלו לכתוב בספרם מה שרצו, כי ממילא לא היה עם שיכל לסתור או לקבל את דבריהם. עדותם של "כתבי הקודש" הנוצרים הם חסרי כל מעמד היסטורי.
