כל נבואות התנ"ך זכו לביאורים של מפרשי המקרא. לא הייתה מעולם נבואה או פסוק שנותרו ללא ביאור והתייחסות של חכמי ישראל  או ש"הוסתרו" כפי שאוהבים לטעון המיסיונרים. המומחיות היחידה של יהודים משיחיים היא להציג פרקים ופסוקים בתנ"ך תוך הסתרת הפירושים, ולטעון שהם מדברים על ישו. כל מי שקרא את התנ"ך יודע שהנביאים דיברו לעיתים קרובות במשלים ודימויים, וגם בחידות ורמזים שדורשים ביאור. המיסיונרים משתמשים בעובדה זו, וסומכים על חוסר הבנתם של הקוראים בהקראת משלים וחידות מעורפלות בדברי הנביאים, כאשר הם מוציאים שוב ושוב פסוקים ופרקים מהקשרם המקורי.

נציג לכך כמה דוגמאות ידועות:

נבואת ישעיהו – לא מדבר בכלל על המשיח, ולא תואם בתיאוריו את ישו

ישעיהו מדבר בנבואתו על סוף הגלות (פרק נב), ובפרק נד מתאר את ירושלים בדרך משל כאשה עקרה ועניה. בפרק נג ממשיל ישעיהו את עם ישראל הנמצא בגלות, לצדיק מעונה ודחוי. חשוב לציין שבשום מקום במהלך פרקים אלה לא מוזכרת המילה "משיח". במטרה לסלף את האמור, היהודים המשיחיים יציגו אך ורק את פרק נג מחוץ להקשרו המקורי בין הפרקים, ויטענו שהמשל על ה"צדיק המעונה" בדברי ישעיהו אינו אלא נבואה על ישו הצלוב.

מלבד שהפרק הוצא לחלוטין מהקשרו, הרי שגם לפי שיטתם, הוא סותר לחלוטין את האמונה שישו הוא המשיח, שהרי נאמר במשל על אותו צדיק שיהיה "אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי" (ישעיהו נג, פסוק ג), בעוד ישו כלל לא היה חולה או נכה הסובל מכאבים.
וגם נאמר במשל "יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ ה', בְּיָדוֹ יִצְלָח" (ישעיהו נג, פסוק י), בעוד ישו נצלב בגיל צעיר ולא השאיר אחריו ילדים.
עוד המשל בישעיהו מספר שכאשר יהרוגהו לא יאמר הצדיק מילה: "כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל… וְלֹא יִפְתַּח, פִּיו" (ישעיהו נג, פסוק ז), בעוד הסיפור הנוצרי מספר שכאשר תפשו את ישו הוא צעק "יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני", וכאשר צלבו אותו הוא בכה "אלי, אלי, למה עזבת אותי?".

ואם לא די בכך, הנביא ישעיהו אומר: "לֹא תֹאַר לוֹ, וְלֹא הָדָר, וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ" (פסוק ב). האם זה תיאור של ישו? ממש לא! בברית החדשה לא כתוב שמראה פניו של ישו היה חָסַר תואר וחָסַר הדר, אלא בדיוק הפוך, המשיחיים אומרים שהוא היה יפה ובעל חן, וטוענים שהפסוק (תהילים מה, ג): "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם, הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ" נאמר עליו.

מלבד זאת, צריך לדעת שבמהלך פרק נב ופרק נד מדבר הנביא ישעיהו על הגלות ומנבא את גאולת כל עם ישראל בידי אלוהים, והצלתם מאומות העולם, נבואה שאנו עדיין מחכים לה שתתגשם. מה שרק מוכיח לנו, שהמשיח עדיין לא הגיע לפי נבואת ישעיהו.

מי שיקרא את כל ספר ישעיהו לפי סדר, לא יוכל לטעות בסילופים אלו שהמציאו המשיחיים.

ולמעשה, רק לאחר שישו נצלב והתברר שהוא לא המשיח, תלמידיו גילו שישעיהו נג יכול לשמש כסיפור כיסוי למנהיגם "המשיח" שמת על הצלב. וכפי שמסביר ההיסטוריון הנודע פרופסור יוסף קלוזנר: "וכדי להציל את התלמידים מאכזבה.. שֶׁסָּבַל המשיח מלקות וייסורי צליבה, הרי מצאו עד מהרה סעד וסמך לכך בישעיהו נ"ג" (יוסף קלוזנר, מישו עד פאולוס חלק א עמוד 149).

נבואת ירמיהו – האם הנביא באמת התכוון ליצירת דת חדשה?

הנביא ירמיהו מנבא שבאחרית הימים אלוהים יחדש עם בני ישראל את הברית הראשונה, ומכנה את הקשר המחודש בשם "בְּרִית חֲדָשָׁה" (ירמיה לא, ל). הנוצרים הראשונים קראו לספרם בשם "הברית החדשה" על פי הפסוק הזה, כי רצו לטעון שהנביא התכוון ליצירת דת חדשה. הנוצרים למעשה ניסו לייצר בצורה מלאכותית נבואה-שלאחר-מעשה, ועליה הם מצביעים בהקראת הפסוק מירמיהו. אך מעשה מוזר זה רק גילה על בורותם בהכרת התנ"ך והשפה העברית, ראשית מכיוון שהמילה "ברית" בלשון המקרא אין פירושה ספר, אלא הסכם או חוזה לקיום מצוות (דוגמאות: "ברית בן הבתרים" בבראשית טו, "דם הברית" בשמות כד). ושנית, היות והנביא ירמיהו כותב במפורש שהברית החדשה תהיה מיועדת אך ורק לעם ישראל: "וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה" (פרק לא, פסוק ל) – כלומר עם היהודים ולא עם אומות העולם.

אז על איזו ברית חדשה הנביא ירמיהו מדבר? ובכן, לעתיד לבוא ה' יחדש את הברית שכּרת עִם בית ישראל, ומהות הברית תהא ששמירת התורה תהיה חקוקה ומושרשת עמוק בלב היהודי, והדבר יתבטא בכך שלא תהיה כלל אפשרות לעשות פשעים ועוונות כנגד ה', מצד הטבע. האדם לא ירצה לפשוע, ואף לא תהיה לו אפשרות טכנית לעשות זאת וזו הברית החדשה המדוברת עם ה'!

נמשיל זאת לאדם, שבאופן טבעי לא מכניס את ידו לתוך שלהבת אש, כך לעתיד לבוא לאחר הברית החדשה שה' יכרות עימנו, היהודי פשוט לא יוכל לפשוע ולהפר את דבר ה' כי זה יהא עבורו כמו להכניס את ידו לתוך האש.

ואף על פי כן ייחשב כמקיים את רצון הבורא מתוך בחירה.

כלומר מדובר בהסכם התחייבות חדש על שמירת אותה התורה אשר קיבלנו במעמד הר סיני. אולם ראשי הכנסייה אשר קראו לאוונגליון 'ברית חדשה' לאחר שראו בתנ"ך את צמד המילים הללו, התעלמו כדרכם מכל הפסוקים שלפני ואחרי מילים אלה, והוציאו אותם מהקשרם.

ואם לא די בכך, ירמיהו גם כותב במפורש שהברית החדשה תהיה על קיום התורה והמצוות: "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם ה', נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם" (פסוק לב).

כיצד יכול יהודי דובר עברית לקרוא פסוקים אלה בירמיהו, ולחשוב אפילו לרגע שמדובר באיזו ברית נוצרית או אמונה בישו?!

העובדה הנוספת שמפתיעה גם היא בגודל עזותו של המיסיון בסילוף הדברים עד כדי גיחוך, היא שנבואה זו עדיין לא התקיימה כלל, שהרי הנביא ירמיהו כותב בפירוש שביום שהיא תתקיים: "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-ה' כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם". כלומר בדברי הנביא כתוב מפורשות כי לאחר אותה ברית חדשה כל האנושות תכיר באלוהים, ולא יהיה עוד צורך להפיץ וליידע את הרבים במציאות האלוהים. האם האנושות כולה מאמינה באלוהים? האם לפי אמונת מאמיני ישו, האנושות כולה מאמינה בישו ואין צורך עוד להפיץ את האמונה בו? התשובה היא כמובן שלא, ולכן דברי נבואתו של הנביא ירמיהו על ברית חדשה כלל לא התקיימה עדיין. אז כיצד מאמיני ישו טוענים שניתנה כבר בעבר ברית חדשה, ועוד משתמשים בדברי הנביא כהוכחה?!

נבואת דניאל – הוכחה שהמשיח עדיין לא הגיע

חז"ל לימדונו שבכל דור יש אדם הראוי להיות המשיח, פוטנציאל למשיח, והוא עשוי להתגלות במידה ואותו דור יהיה ראוי לגאולה, כי הגאולה תלויה במצבו הרוחני של עם ישראל. כאשר יבוא המשיח האמיתי, הוא יציל אותנו מאומות העולם, ויבנה את בית המקדש בירושלים, ונדע בוודאות שהוא אכן המשיח שנבחר על ידי ה'. הנביא דניאל ניבא שעם בוא הגאולה תגיע גם תחיית המתים: "וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ". די בעובדה זו כדי להוכיח לנו שכל הנבואות על בואו של המשיח עדיין לא התקיימו.

מלבד זאת, כל הנביאים בתנ"ך טענו שעם בוא המשיח ישתנה העולם – בני אדם לא ילחמו עוד, כולם יכירו במציאות האלוהית, לא יהיו עוד מיתות משונות, תהיה תחיית המתים ובעיקר גאולה ורווחה לעם ישראל. מכיוון שנבואות אלה טרם התגשמו, ניתן לדעת בוודאות שהמשיח עדיין לא הגיע, ואנו עדיין ממשיכים ומצפים לבואו.

יתירה מזו, המשיח המוזכר בדניאל בפרק ט' נקרא בשם "מָשִׁיחַ נָגִיד" (כלומר שר גדול או מלך – ראו דוגמאות בספר שמואל א', פרק ט, טז; או בספר דברי הימים א', פרק יג, א), זאת בעוד גם לפי האמונה הנוצרית ישו היה רק נווד ולא מלך או שר בישראל.
דברי הנביאים הביאו לנו סימנים לדעת מיהו המשיח, ואין כל הגיון להאמין במשיח שעדיין לא מלך בעולם.

ונוסיף שאלה שאין למיסיונרים תשובה עליה: כל יהודי משיחי שסבור שדניאל ט מדבר על ישו חייב לברר עם עצמו איך ייתכן שהברית החדשה לא מזכירה את המילים שבדניאל ט העוסקות כביכול בנבואה על ישו אפילו פעם אחת? האם מתי, מרקוס, לוקס, יוחנן, פאולוס ושאר כותביה לא חשבו שזו נבואה חשובה הראוייה להכנס לברית החדשה?? כמה מוזר! ואי אפשר לטעון שספר דניאל לא היה זמין לכותבי הבשורות כי מתי (כד, 15) מצטט מספר דניאל, ואפילו מפרק ט, אבל לא מזכיר את המילים שהמיסיון מנסה למכור לנו כנבואה על ישו. ברור מאוד שכותבי הברית החדשה בעצמם פשוט לא חשבו שדניאל ט קשור לישו.